מחשבון פיצויי פיטורים 2026
איך מחושבים פיצויי פיטורים
הנוסחה בחוק פשוטה: שכר חודשי קובע × שנות ותק. שנה מלאה מזכה במשכורת אחת, וחלק משנה מזכה בחלק יחסי — כך קובע סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. עובד שהשלים שנת עבודה אחת ופוטר זכאי לפיצויים.
הקושי אינו בנוסחה אלא בשני המספרים שנכנסים אליה: מהו השכר הקובע, ומהו הוותק. שם נופל רוב הכסף, ושם גם מתרכזות המחלוקות בבית הדין.
מה נכנס לשכר הקובע ומה לא
| נכלל בשכר הקובע | לא נכלל (ברירת מחדל) |
|---|---|
| שכר יסוד | דמי נסיעה והחזרי הוצאות |
| תוספת ותק קבועה | אש"ל |
| תוספת מקצועית קבועה | גמול שעות נוספות |
| תוספת משפחה | בונוס חד-פעמי |
| תוספת יוקר | שווי רכב וטלפון |
הכלל המנחה: תוספת שמשולמת באופן קבוע, אינה מותנית בתנאי ואינה החזר הוצאה אמיתי — היא חלק מהשכר הקובע, גם אם בתלוש היא מופיעה תחת שם אחר. זו הסיבה המרכזית לפער בין מה שהמעסיק מחשב לבין מה שבאמת מגיע.
סעיף 14 — למה זה משנה הכול
כשחל סעיף 14, ההפרשות השוטפות לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים באות במקום פיצויי הפיטורים, והכסף אמור להיות בקרן — לא אצל המעסיק. במצב הזה השאלה אינה "כמה מגיע לי", אלא "האם באמת הופרשו 8.33% על כל השכר, בכל חודש". חודשים חסרים, הפרשה על בסיס שכר חלקי, או שיעור נמוך מ-8.33% — כולם יוצרים פער שנתבע מהמעסיק.
מה המחשבון הזה לא עושה
- אינו מחשב התפטרות בדין מפוטר — הזכאות תלויה בעילה ובנטלי ההוכחה.
- אינו מחשב פיצויי הלנה, ריבית והצמדה.
- אינו מחשב פיצוי על שימוע פגום או פיטורים שלא כדין — אלה ראשי נזק נפרדים.
- אינו מטפל בשינויי היקף משרה לאורך התקופה.
בכל אחד מהמצבים האלה — התמונה נקבעת מהתלושים ומהנסיבות, לא מנוסחה.
